מונחת בפני בקשת רשות ערעור על החלטות כב' רשמת ההוצאה לפועל, גץ -אופיר, מיום 27/1/13 ו- מיום 31/1/13.
לאחר שעיינתי בבקשה, במסמכים שצורפו לה, החלטות כב' הרשמת, תשובת המשיב ומכוח סמכותי על פי תקנה 119 (ז) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם- 1979, דין בקשת רשות הערעור, להידחות.
העובדות בקצרה
:-
המבקש הינו חייב בתיק ההוצאה לפועל שמספרו 02-19714-95-6.
כנגד המבקש ניתן צו כינוס נכסים מכוח תיק פש"ר 19682-11-11 ובמסגרת צו הכינוס שניתן ביום 11/1/12, חויב המבקש לשלם לכונס הנכסים הרשמי סך של 1,000 ש"ח לחודש, החל מיום 1/2/12 ומידי חודש בחודשו; כן ניתן צו לעיכוב כל ההליכים מכל סוג שהוא כנגד המבקש, מכוח סעיף 20 (א) וסעיף 22 (א) לפקודת פשיטת הרגל.
ההליך של פשיטת הרגל ננקט על ידי בנק לאומי לישראל ולא בידי המבקש עצמו. לימים, ההליך בוטל.
כעולה מתיק ההוצאה לפועל שצורף לתשובה, מתברר, כי קיימים 5 חייבים בתיק ההוצאה לפועל והמבקש הינו חייב מספר 4.
המבקש פנה ללשכה לסיוע משפטי, הפעם על מנת לקבל ייצוג משפטי לצורך הגשת הליך פשיטת רגל, על ידו כחייב, שכן מדובר באדם מבוגר, יליד 1949 וכנגדו מתנהלים 68 תיקים בחוב למעלה מ- 8,000,000 ש"ח.
בתיק ההוצאה לפועל שמספרו 02-19714-95-6 נצברו כספים בסך 37,000 ש"ח, אשר עוכבו במסגרת תיק ההוצאה לפועל, גם בין היתר בשל קיומו של צו כינוס נכסים.
כעת, המבקש קיבל ייצוג מאת הלשכה לסיוע משפטי, על מנת להגיש בקשה למתן צו כינוס ולהכריזו כפושט רגל.
הבקשה, כך לפחות לפי הבקשה והתשובה, טרם הוגשה לבית המשפט המחוזי והמבקש הגיש בלשכת ההוצאה לפועל, בקשה להורות על עיכוב הליכים בתיק ההוצאה לפועל מכוח הוראת סעיף 77 (א) לחוק ההוצאה לפועל.
המבקש עתר בפני כב' הרשמת על השהיית הליכי הוצאה לפועל, על מנת לאפשר לו לפנות בהליך פשיטת רגל והפנה לפסק דינו של כב' השופט דוד בר אופיר, בר"ע 20811/99 וכן עתר להותיר את עיכוב הכספים על כנו.
בהחלטתה הראשונה ציינה כב' הרשמת, כלהלן: "
לאור ביטול צו הכינוס, מורה על ביטול עיכוב כספים, ביטול עיכוב ההליכים ושחרור הכספים לידי ב"כ הזוכה".
יש לציין, כי הבקשה באה כבקשת גזברות ההוצאה לפועל, שכן הכספים עוכבו ולא ביוזמת מי מהצדדים.
בהחלטה נוספת מיום 31/1/13 ציינה כב' הרשמת כלהלן: "
כל עוד לא בוטל הליך זה או אחר על ידי בית המשפט, אין מקום לעיכוב הליכים. במיוחד נכון הדבר כאשר צו הכינוס בוטל בעניין. על כן, אין מקום לבקש ביטול החלטתי מיום 27/1/13".
המשיב טען, כי הערעור הוגש באיחור ועל כן יש לדחות את הערעור; זאת ועוד, אין כל הוראה המורה על עיכוב הליכים וכי הכספים שהצטברו בתיק ההוצאה לפועל, לא שולמו בידי המבקש אלא שולמו בידי חייבים אחרים והפנה המשיב לתדפיס תנועות שצורף לתשובה מתיק ההוצאה לפועל, ממנו עולה שהכספים שבתיק שולמו על ידי חייב מס' 2, (פייבושביץ יהושע) וחייב מס' 5 (פיבושביץ זאב) ומאחר והכספים לא שולמו בידיו, אין מקום, גם אם פונה להליך פש"ר, לקבלת עיכוב בהעדר זיקה לכספים ששוחררו.
הכרעה:
-
ביסוד הבקשה שבפני הוראת סעיף 77 (א) לחוק ההוצאה לפועל, המסמיכה את כב' רשם ההוצאה לפועל, בין היתר להשהות הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הדבר מוצדק, לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר פנייה לבית המשפט לשם פתיחת הליך פשיטת רגל.
המבקש עותר בפני רק בשל העובדה, כי כב' הרשמת לא הורתה על עיכוב כספים הקיימים בתיק, לא היתה לו כל דרישה מכב' הרשמת על כך שלא עיכבה הליכים אחרים, כדי לאפשר לו פנייה לעניין פתיחת הליך פשיטת רגל.